ואלי [ריכטיג. אין שטאנד איז] (נדרים ח) ש"מ לא ואלי למישרא נדרא באתרא דרביה פי' לא ארוך (אמר בנימין פי' בלשון רומי מי שיכול ויש בידו לעשות דבר מה): [הפלאה שבערכין]ואלי נדרים דף ח'. לא ואלי אינש למישרי נדרא באתרא דרביה פי' לא אריך עכ"ל. לפנינו איתא לא למישרי וכו' וכן ברש"י ותוס' איתא כך. אבל בר"ן העתיק לא יאלי. אינו נראה כלומר וכו':
ואני [איינע גרויסע זעע] (קידושין עב) עד היכן היא בבל רב אמר עד נהר גנזק ושמואל אמר עד נהר ואני. (בב"ר פרש' יו) אמר ליה עברת נהר ואלי (אמר בנימין בנוסחאות דידן כתוב נהר בנה):
וה [איין טרוריגגעשרייא] (במגלת איכה היו צריה לראש) עמד ושרף את האוצרות שמע רבן יוחנן בן זכאי אמר ווי אמר ליה למה אמרת ווי אמר ליה וה אמרית בין ווי לוה נמלט רבן יוחנן פי' ווי לשון צער וה ל' שמחה (בפסיקתא דעשר תעשר ובילמדנו בסוף פ' בראשית) ויעלני מבור שאון מטיט היון ממקום שהן אומרים ווי וה כשהן משליכין אותן באש הן אומרים ווי וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומרים (מ"ק כח) נשי דשכנציב אמרן ווי לאזלא וויא לחבילא פי' כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקוננות אוי לחבל דלא שבק זרעא. פי' אחר נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלומר האדם מתמשכן לשלם רוחו שהיא אצלו בפקדון לבעלה פי' חבלא משכון כמו אם חבול תחבול (אמר בנימין פי' וה בלשון רומי האח לשון שמחה פירוש ווי בלשון יוני ורומי אוי אבוי לשון צעקה תרגום אוי לך מואב ווי לכון מואבאי):
וו [דער זעקסטער בוכשטאב, האקען] (קדושין סו) לכן אמור הננו נותן לו את בריתי שלום ו' דשלום קטיעה ללמדך שאין הברית לכהן אלא כשהוא שלם בלא מום אבל אם חסר פסול. וו (נזיר יא) תנא משום רבי יוסי בן חוני מפני מה נקוד עלו' שבובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע ובקומה ידע מאי הוה ליה למעבד מה דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למשתי חמרא. (ובילמדנו אתה עובר היום) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן מאי מאביהן אלא שמאביהן היה הדבר ראה מה כתיב ולא ידע בשכב' ובקומ' ובקומ' נקוד למה שהיה שכור מאמש אבל בלילה פג יינו והרגיש בה לפיכך ובקומה נקוד מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת הרי הוא חייב לעצמו בוא וראה אע"פ שעשה מה שאפשר וכו'. וו (חולין יו) א"ל ו' דכתיבא אאופתא קאמר פירש אופת' עיקר חריות של דקל מתקרע מעט מעט קרעים ארוכין וכשכותב עליהן ו' נכנס בתוך הקרע ואינו ניכר מקומו והכי קאמר כלומר אין מדבריו כלום. פי' אחר סדקין נראין כמין ו' והן אינן ווין ואין בהן ממש: [הפלאה שבערכין]וו (חולין דף יו). אמר ליה ו' דכתוב אאופתא קאמר (וכן איתא בזבחים דף יט) פי' אופתא עיקר חריות של דקל מתקרע מעט מעט קרעים ארוכים וכשכותב ו' עליהם נכנס בתוך הקרעים ואינו נראה ואין ניכר מקומו והכי קאמר אין בדבריו כלום פי' אחר סדקים נראין כמין ו' והן אינן ווין ואין בהן ממש עכ"ל:
וטיב [שאהמליכעס גליד] (שבועות יח) נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב פי' בלעז כן שם האבר להפך: [הפלאה שבערכין]וטיב (נדה דף יח). נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב. פי' בלע"ז כך שם האבר עכ"ל לפנינו איתא וטוביה ונדפס על הגליון גרסת הערוך וטיב. ופי' שם האבר כן. ודע דלקמן בערך מת העתיק רבינו עד שימות הגיד:
ויל [פאהר האנג] (ב"ב סז) המוכר את המרחץ לא מכר את הוילאו'. (פ' כ"ד דכלים) ג' תריסין ג' סדינין הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא מת של מצודות טהור מכלום. (פ' י"א בנגעים) כל הראוי ליטמא טמא מת אע"פ שאינו ראוי ליטמא מדרס מיטמא בנגעים כגון קלע של ספינ' וילון ושביס של שבכה. (שבת קלח) וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו. (ביצ' יד) מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. קלעים לחצ' תרגומו וילון לדרתא והוא מסך ובלעז קירטי"נא. (ברכות נח) וילון הוא דמתגלגל ומיתחזי נהורא דרקיעא (חגיגה יב) וילון אינו משמש כלום נכנס ערבית ויוצא שחרית פי' וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים (אמר בנימין פי' בלשון רומי יריעה ומסך): [הפלאה שבערכין]ויל (ביצה דף יד). מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. פי' קלעים לחצר תרגומו וילון לדרתא והוא מסך (לפני הפתח) עכ"ל. וכן הוא לפנינו דלא כבה"ג שגורס גילון אסור וכן השיגו תוס' עליו ע"ש ד"ה מפני: שם באות הנ"ל מאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט וכו' רב הונא בריה דרב יהושע אמר וילון הוא דמתגלגל ומתחזי נהורא דרקיע. (ובחגיגה דף יב). וילון אינו משמש כלום נכנס שחרית ויוצא ערבית. פי' וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים עכ"ל. לפנינו איתא (בברכות דף נח): וילון הוא דמקרע דמגלגל ומחזי נהורא דרקיע. וז"ל רש"י רב הונא אמר מאי זיקין וילון הוא דמקרע ומתחזי הרקיע דרך הקריעה כרומח עכ"ל. וז"ל תוס' וילון הוא דמקרע ומיחזי נהורא לפי הענין משמע דבא רב הונא לתרץ דלא עבר כסלא ולא קאי אמתניתין לפרושי מאי זיקין דהא וכו' והנה מהערוך משמע קצת דערו נוטס כפי' רש"י (הוי יודע דהגרסא שלפנינו דמקרע דמגלגל אין לו שחר וצריכין למחוק מלת דמגלגל כי גם ברש"י ובתוס' ליתא וכן ראיתי בעין יעקב דאיתא שם וילון הוא דמקרע ומתחזי וכו'. ולפי גרסת הערוך דמקרע ליתא). מדכתב רבינו על הזיקין וילון הוא וכו' ולא כתב בגמרא כוכבא דשביט וכו' אלא דרמוזי רמזה לן דהא דהוילון הוא כו' קאי לפרש על הזיקין. והוי יודע (דבחגיגה דף יב). וילון אינו משמש כלום שהביא רבינו. ז"ל רש"י נכנס שחרית לתוך תיקו והאור נראה ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה מן האור והרי העולם חשוך. וז"ל תוס' ד"ה נכנס בתיקו וממילא האור יוצא ונראה ויוצא ערבית ומכסה האור ומחשיך העולם והיה קשה למורי א"כ האיך כוכבים נראים מינה בלילה בשמים כיון שהם קבועים בשני כדמסיק ומיהו שמא נראים מתוכו כמו ע"י העננים אך רוב פעמים שהמננים מחשיכים אותו ומכסין אותם. ונראה למורי לפרש איפכא נכנס שחרית בעונם וממנו אורה יוצא ויוצא ערבית מן העולם ולכך הכוכבים נראין עכ"ל תוס'. צא ולמד דגם למורי שמפרש איפכא נכנס וכו' ע"כ דס"ל כפי' רש"י בברכו' דהא דאמר רב הונא וילון הוא קאי אמשנה דעל הזיקין. ופליג אשמואל דמפרש מאי זיקין כוכבא דשביט ורב הונא פי' זיקין היינו וילון הוא דמקרע ומתחזי הרקיע דרך הרקיעה כרומח והיינו זיקין דתנן על הזיקין אומר ברוך שכחו וכו' כלומר כשרואה ביום דמקרע הוילון ומתחזי הרקיע ומברך ברוך שכחו וכו' אבל אי ס"ל למורי כפי' התוס' בברכות דמה דאמר רב הונא וילון הוא רמקרע מפרש אכוכבא דשביט דלא עבר כסלא וע"כ היינו שרואה בלילה ויהי' מוכרח דוילון הוא תחת הרקיע בליל' (כפי' רש"י ויוצא ערבית מתיקו ומתפשט למטה וכו' ולא כפי' מורי דיוצא ערבית מן העולם וכו') אמור מעתה רש"י ורבינו ומורי מסכימים לפי' וכוונה אחת. וז"ל המהרש"א (בברכות בחדושי אגדות) וילון הוא דמקרע והוא אחד משבעה רקיעים כדאמרי' (בפרק אין דורשין) שבעה רקיעים הם ואלו הן וילון רקיע שחקים וכו' וילון אינו משמש כלום כר רקיע שבו חמה ולבנה וכוכבי' וכו' וזה שאמר הכא כדמקרע וילון שהוא התחתון מתחזי הרקיע שהוא למעלה ממנו ומחזי נהור' ברקיע מחמ' כוכבי' ולבנה הקבועי' בו. ודו"ק. ועיין עוד בח"א בחגיגה שהאריך בפי' רש"י ותוס'. ועיין תו' (פסחים דף מ"ט). ד"ה לא מצא וכו' דזוהר הרקיע עדיף מזוהר הכוכבים ועיין תוס' בב' בתרא (ד' ח'): ד"ה ומצדיקי הרבים וכו' כפי מה שכתבו בשם ריב"א ע"ש לא משמע כך:
ולס [איין נאמע] (גיטין ע) אמר רבא בריה דרבה ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וילס מימות משה עד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו':
ווס [בעוידלען] (שבת עה) צובע במאי ניחא ליה דליתווס בית השחיטה דמא. (שבת סה. איתוווס מאניה טינא. (פסחים סה) והא קא מיתווסי מנייהו. (ב"ק יח) דמתווס בלישא לשון גיעול הוא: [הפלאה שבערכין]ווס (בבא קמא דף י"ח): דמתוויס בלישא לשון גיעול היא עכ"ל. לפנינו איתא דמאיס בלישה. וז"ל רש"י דמאיס בלישא שמדובקת בו עיסה דמאיס לשון ליכלוך:
וסת [גטוואנהייט] (נדרים סו) אילו היית יודע שלמחר יהו אומרים עליך כך וסתו של פלוני לגרש נשיו. (עדיות א נדה ד) כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה. (כתובות קי סנהד' ק) דאמר שמואל שינוי וסת תחילת חולי מעים. (יבמות סב) נישואין ומלקיות כרבי ווסתות ושור המועד כרשב"ג ושם מפורש:
ועודות [געוויכט ציגאבע] דרבי שדי עלייהו (עירובין פ"ח מנחות עז) בגמ' הגירסא משנת דיאניה נמצאו י' קבין ירושלמיות שהן ו' עשרונות ועודיין:
ורד [רויז] (בפ' ז' דשביעית נדה ד) והתנן הוורד והכופר והקטף והלוטם יש להם שביעית ולדמיהן שביעי' רבי שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד ישן בחדש חייב בביעור. (ירושלמי) ורד חדש ורד שביעית בשמן של שביעית וישן בחדש ורד שביעית בשמן של שמינית. (פ"ב מעשרות) א"ר יהודה מעשה בגינת ורדים שהיתה בירושלים וכו'. (שבת קיא) בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד. (תולין מו) וסימנא כיתונא דורדא דמיתנא בה ריאה. (גיטין סח) ליתי ורדא חוורא דקאי בחד דרא. (מציעא פד) ונהדר ליה כלילא דורדא סומקא. בתולת הורד וטווה ורד כבר פירשתי בערך בתולה. שושנת העמקים תרגום ועובדי יאין כוורדא דבעישר גינניתא דעדן (אמר בנימין כן נקרא' השושנה בלשון ישמעאל):
ורידין [אדערען, נערפען] (חולין כז) ר' יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין (ברכות כה. סנהדר' צו) הזהרו בורידין כר' יהודה (זבחים כה) צריך שיתן ורידין לתוך הכלי חוטין דקין שהן מלאין דם וסמוכים לושט:
ורדינא [ארטס נאמען] (סוטה י) דאתי מהאי גיסא עלייה ודאתי מהאי גיס' ירידה וכגון ורדינ' וביבארי ושוקא דנרש (עירובין מט) אלא שנקראין מאנשי ורדינא פי' מקום ואנשיה ציקנים וצרי עין ומקפידין זה על זה בין ככר גדול לככר קטן:
וורדיני [דארן] (ב"ק פ) ורעיא בני וורדיני פי' רש"י סנה. ועיין עוד (שם עב) חוץ מגינת ורדין:
וותן [אדערען פולס] גידי פחדיו תרגום ותניא דפחדוהי דפי' וותן הוא גיד בספר רפואות:
ותק [בעריהמט זיין] (ברכות ט) ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. (ר"ה לב) ותיקין היו משלימין בתורה פי' תלמיד ותיק (אמר בנימין פי' אותיק בלשון יוני איש בעל מדות ומעלות טובות): [הפלאה שבערכין]ותק (ברכות דף ט') ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. (ר"ה דף ל"ב) ותיקון היו משלימין בתורה. פי' תלמוד ותיק עכ"ל. התשבי תמה כי לא חידש בו דבר ע"ש. ויש לומר דרבינו רצה בזה שלא יהיה מקום לטעות באותן ותיקון שכתב לקמן בכתובות וגיטין ונדה ולכך חלקם והך ותיקים בברכות ור"ה פירושו תלמידי חכמים ולקמן פירושם בענין אחר לפי ענינו:
ותקא [צקוסט פאן מעל שפייז] (פסחים לט) ותיקא שריפי' העשויה מלחא ומשחא וקמחא שרי דמי פירות אין מחמיצין:
ותק [שווינר זיכטיג] (כתובות עד נדה ז) המקיז דם ושימש הווין לו בנים ותיקין (גיטין ע) אמר מר עוקבא האי דשתי טילא חיורא אוחזותו ותק פי' חלשות (אמר בנימין פי' פתיקין בלשון יוני בעל חולי הריאה אשר בשרו ירזה ונשאר יבש כעץ לפני מותו וחולי זה בא מאבות לבנים והחולי עצמו נאמר בלשון יוני פתיקי):
ותר [פרלוסט אובערפלוס] (ב"ק נ) א"ר חנינא כל האומר הקב"ה וותרן הוא יתותרון מעוהי וחייו. (ובב"ר פרשה סז) כשמוע עשו וגו' א"ר חנינא כל האומר הקב"ה וותרן הוא יתותרון מעוהי אלא אוריך רוחיה וגבי דידייה זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו והיכן נפרע לו בשושן הבירה שנאמר ויזעק זעקה גדולה וגו'. אפילו ויתור אסור במודר הנאה (מגלה ח) פי' אפילו דברים שדרך בני אדם לוותר עליהן כגון דריסת הרגל בחצרם שאם יכנס אדם ויהלך בה אין מקפידין עליו וכיוצא בו אפילו כגון זה אסור (ב"ק ט) איתמר שלשה אחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות וכו' (בתרא קז) פי' רבינו בקרקע ורביע במעות וכו' (בתרא קז) פי' רביע בקרקע ורביע במעות כגון שהיה עזבון מורישם קרקע שוה ת"נ דינרים כל אחד נוטל בחלקו ק"נ דינרין בא בעל חוב ונטל חלק אחד מהן נשארו לשני אחיו ש' דינרין אם יורש נוטל מאה דינרין מן קרקע ואם הוא לוקח שלא באחריות אינו נוטל כלום הוי ממון המוטל בספק נוטל נ' ואלו נ' נוטל קרקע שוה כ"ה דינרין דאמרי' דלמא יורש הוא נוטל כ"ה דנרין במעות דאמרי' דלמא לוקח באחריות הוא ולוקח באחריות בהשלמת מעות סגי ליה וזה אליבא דרב אסי. (סנהד' פט) מוותר על דברי נביא גמ' כגון חבריה דמיכה (אמר בנימין תרגום לא יועילו אוצרות רשע לא מוותרין אוצרין דרשיעי): [הפלאה שבערכין]ותר (בבא קמא דף נ') אמר רבי חנינא כל האומר הקב"ה ותרן יתותרין מעוהי וחייו עכ"ל. לפנינו איתא יוותרו חייו. פי' רש"י יופקרו חייו וגופו שמורה אל הבריות לחטוא:
ותש [באלד] (נדה יד) נמצא על שלה ותש טמאין ת"ר איזהו שיעור ותש. ס"א אותיאוס וכבר פירשתיו במקומו:
וויי [שויאווינקיל] אתיק אל פני אתיק תרגום זוי לקבל זוי:
ויטימא [אונטערזוכונגס פראגע] (במדבר רבה פי' פקוד כל בכור זכר) לטרפיסיטיס שנמצא אחריו דבר של זיטימא פירוש בלשון יוני חקירה ותביעה ועון):